הוויקינגים מגלים את אמריקה

גילוי אמריקה

קולומבוס ידע, ככל הנראה, להעמיד ביצה על ראשה, אבל הוא לא היה האדם המערבי הראשון שגילה את אמריקה. הכבוד הזה שמור לוויקינגים, אשר הגיעו לחופי אמריקה והתיישבו בה כ-500 שנה לפני המסע הראשון של קולומבוס לעולם החדש.

יש לציין כי קיימים טוענים נוספים לכתר הגילוי של אמריקה, אך נוכחותם של הוויקינגים בארץ החדשה נתמכת בממצאים ארכיאולוגיים והיסטוריים ברורים ואינה שנויה היום במחלוקת בקרב חוקרים.

“גילוי אמריקה הוויקינגי” מיוחס ללייף אייריקסון, בנו של אריק האדום.

אריק האדום

אריק האדום הוא מגיבורי הסאגות (אגדות המיתולוגיה) האיסלנדיות. שמו המקורי היה אריק בן תורוואלד (באיסלנדית: Eiríkur rauði Þorvaldsson) והוא נולד בנורווגיה בשנת 950 לספירה. אביו של אריק הואשם ברצח והמשפחה נאלצה לברוח אל “ארץ הקרח” – איסלנד. אריק היה בן 10 שנים כאשר הגיע לאיסלנד. ברבות השנים רצח אריק עצמו שני תושבים באיסלנד, ונאלץ לברוח מן האי (לפי גרסה אחרת: הוגלה מהאי כעונש).

 

 

באותה תקופה, אי שם בשנות השמונים של המאה העשירית לספירה, נסחפה ספינתו של ויקינג בשם ביארני הריולפסון (Bjarni Herjolfsson)  מאות מילים מערבה מנתיבה המקורי, בעקבות סערה עזה בים. כאשר שב לאיסלנד דיווח ביארני על איים וציפורים שלא הכיר קודם לכן (יתכן שהיו אלה האיים שלאורך חופה הצפון-מזרחי של קנדה). הסיפור שבה את ליבו של אריק האדום שהחליט לחקור את הנושא.

גילוי גרינלנד

אריק הפליג מערבה כ-500 מייל וגילה לשמחתו כי יש ממש בשמועות. הוא מצא אי ענק והפליג לחופו המזרחי עד כף פיירוול (cape farewell). משם המשיך צפונה וראה שטח של מדרונות מוריקים, מפרצים מתעקלים וצוקים שהזכירו לו את הנוף בנורבגיה מולדתו. הוא גילה במקום דובים רבים, זאבים ואיילים. הים היה מלא דגים ויונקי ים, ובשטחים הירוקים ראה אריק פוטנציאל להתיישבות חקלאית. אריק כינה את הארץ החדשה בשם גרינלנד, הארץ הירוקה. הוא שב לאיסלנד, אסף סביבו מאות אנשים ובשנת 1026 יצא פעם נוספת לגרינלנד כשעמו 25 ספינות נושאות גברים, נשים ובהמות בית.

המשלחת נתקלה בסערה קשה בים שגרמה לאובדן של תשע ספינות מהמשלחת, אך אריק ואנשיו המשיכו והגיעו אל גרינלנד בה הקימו את “המושבה המזרחית” (אייסטריביגד Eystribygð).  אריק עמד בראש המושבה, שמנתה בראשיתה כ-350 תושבים. במרוצת השנים היגרו לאי נורדים רבים ויסדו גם את “המושבה המערבית” באזור עיר הבירה של גרינלנד היום, נואוק. המתיישבים החדשים עסקו בדיג וגידלו פרות, סוסים, כבשים, חזירים ועזים, לאחר שהתברר כי מזג האוויר במקום אינו מתאים לגידולים חקלאיים.

מסעותיו של לייף אייריקסון

בנו של אריק, לייף אייריקסון, אשר נחשף אף הוא לסיפוריו של ביארני הריולפסון, רכש (ככל הידוע) את ספינתו של ביארני ובשנת 1001 אסף 35 אנשי צוות ויצא לחפש את הארץ החדשה.

במהלך המסע, צפו חברי המשלחת מרחוק בחוף מכוסה קרחונים, וכינו אותו טלולנד (Telluland) – ”ארץ קפואה”. המשלחת הגיעה תחילה לאי באפין (Baffin), שמצפון למצר הדסון, אותו כינתה בשם (הלולנד Helluland) – “ארץ האבן השטוחה”. משם שטה המשלחת דרומה לאורך החוף, והגיעה לארץ מיוערת אותה כינו חבריה מארקלנד (Markland) – “ארץ היער”. בארץ היער פגשו חברי המשלחת הוויקינגים לראשונה את תושבי המקום האינדיאנים, אך לא גילו בהם ענין רב והמשיכו במסעם דרומה, עד שהגיעו למקום בו עשו את החורף וכינו אותו “וינלנד” (Vinland) – “ארץ היין”, על שם  ענבי הבר שמצאו בה.

 

 

ההתיישבות הויקינגית באמריקה

הסאגות האיסלנדיות מספרות בהתלהבות רבה על הארץ החדשה שבה ימי החורף אינם כה קצרים, הדשא אינו קופא בחורף, ודגי האלתית בימים ובנהרות גדולים במיוחד. במקום זה החליטו לייף אייריקסון ואנשיו להקים מושבה.

דבר קיומה של מושבה זו היה, במשך שנים רבות, בבחינת אגדה, עד לשנות ה-60′ של המאה העשרים. ב-‏1960 גילו בני זוג מנורבגיה, הסופר הלגה אינגסטאד (Helge Ingstad) ורעייתו הארכיאולוגית אן סטיין אינגסטאד (Anne Stine Ingatsd), תלוליות שנראה היה כאילו יש מתחתן שרידי מבנים עתיקים.

בחפירות שערכו במקום גילו בני הזוג אינגסטאד תחת התלוליות שכבה נמוכה של קירות בתים ויקינגיים. באמצע שנות השבעים בוצעו במקום חפירות נוספות על ידי חברה קנדית לשימור אתרים היסטוריים. החפירות, במהלכן נמצאו מאה ושלושים פריטים ויקינגיים אופיניים, בהם כלי מתכת ופריטי ריהוט ביתיים, לא הותירו כל מקום לספק: המקום היה מושבה ויקינגית (ככל הנראה וינלנד). האתר הוא היישוב הוויקינגי הידוע היחיד באמריקה הצפונית, ומייצג את הנקודה הרחוקה ביותר אליה הגיעו אירופים במסעותיהם אל העולם החדש, כ-500 שנה לפני כריסטופר קולומבוס.

מסתבר, אפוא, כי בראשית המאה ה-11 התקיים במקום יישוב ויקינגי, אשר כלל שמונה מבנים, ששימשו למגורים, למלאכה וכנפחייה. המתיישבים הויקינגים הצליחו לייצר ולשמור על קשרי מסחר בין המושבה החדשה לבין גרינלנד ואיסלנד, אך סבלו מסכסוכים עם ילידי המקום, הותקפו על ידיהם ונרצחו על ידם, ובסופו של דבר (עד שנת 1020) נאלצו לעזוב את המקום.

אך זהו לא סוף הסיפור.

ה”אייסלנדר” ושחזור המסע

כאלף שנים לאחר מכן, בשנת 1994, החל גונר מארל אגרטסון (איסלנדי בן למשפחת ספנים) בבניית ה”אייסלנדר”, העתק מדויק של הספינה שבה חצו הוויקינגים את האוקיינוס. הדגם שבה אגרטסון מבוסס על שרידים של ספינה ויקינגית שנחשפה בנורבגיה ב-1882 ותוארכה בבדיקות רדיואקטיביות קפדניות לשנת 870. במשך כשנתיים עמל אגרטסון, כמעט לבדו, על הפרויקט השאפתני, והקים ספינת עץ באורך של 25 מ’, עם סיפון פתוח, תורן בודד ומפרש מרובע. העץ – אורן ואלון – נבחר בקפדנות בנורבגיה ושבדיה והמפרש נתפר בדנמרק.

ביוני 2000, במסגרת חגיגות המילניום למסע של לייף איריקסון, יצא אגרטסון עם שמונה חברי ילדות איסלנדיים, לשחזור הפלגתו של לייף. ב-15 ליולי הגיעה האייסלנדר לחופי ברטהילד שגרינלנד, מקום מושבו של אריק האדום, ומשם המשיכה לקנדה. מזג האוויר היה קשה. הצוות נתקל בקרחונים צפים בים, התמודד עם סערות קשות מאד והגיע להליפקס  (Halifax) שבקנדה, כעבור שבעים ימי מסע כשכל אנשי הצוות שעל סיפון האוניה לבושים כלוחמים ויקינגים.

לאחר ביקור ועגינות בכמה ממוקדי הפעילות הויקינגית העתיקה באמריקה, הסתיים המסע בניו יורק.

3 שנים לאחר מכן שבה האייספלנדר לאיסלנד (על סיפונה של אניית משא גדולה), והיא ניצבת היום במוזיאון עולם הויקינגים שבקפלביק.

 

 

במוזיאון, הנמצא בקרבת מקום לשדה התעופה הבינלאומי של רייקיאויק, תמצאו את הסיפור המלא על הפלגת האייסלנדר וכמה סיפורים מעניינים נוספים מעולמם של הויקינגים.

 

לאתר המוזיאון

 

למידע נוסף על איסלנד

לפרטים נוספים אודות טיולי חבלי ארץ לאיסלנד

גלו עוד על טיולים מאורגנים בתאריכים קרובים – הטיולים הקרובים

לחזרה לדף הבית – חבלי ארץ טיולים מאורגנים

הצטרפו אלינו גם בפייסבוק