הטבע המרהיב של האיים הקנריים

נתוני הטבע של האיים הקנריים הם מהמרהיבים והמרתקים בעולם כולו

האיים הקנריים הם ארכיפלג (קבוצת איים) המורכב מ-7 איים נפרדים ועוד 6 איונים קטנים, המהווים כולם יחד קהילה אוטונומית השייכת לספרד. שבעת האיים הם: טנריף  (Tenerife), לה פלמה (La Palma), לה גומרה (La Gomera),  אל איירו (El Hierro), גראן קנריה (Gran Canaria),  פוארטוונטורה  (Fuerteventura) ולנזרוטה (Lanzarote).

חמישה מבין שבעת האיים הוכרזו על ידי אונסק”ו, בשלמותם, כשמורות ביוספריות. אלה הם האיים לנזרוטה, אל איירו, לה פלמה, פוארטוונטורה ולה גומורה. בנוסף הוכרזה שמורה ביוספרית בחלק הדרום-מערבי של האי גראן קנריה (כשליש משטח האי) וכן הפארק הכפרי אנאגה, המצוי על רכס הרים בצפון-מזרח האי טנריף.

מה זו שמורה ביוספרית?

אין זה סוד שמדינות רבות בעולם סובלות מהרס מואץ של בתי גידול טבעיים וניצול יתר של משאבים מתכלים. ההתחממות הגלובלית, מחסור במים נקיים והיכחדות של מיני חיות בר הן רק חלק מהתופעות המיוחסות לרגלו הדורסנית של האדם בטבע.

בעת החדשה, החלו בני האדם להתייחס לטבע כאל ערך בפני עצמו והגיעו להכרה כי יש צורך בשימור הטבע. שמורות הטבע הראשונות הוכרזו במחצית המאה ה-19. הראשונה הייתה, ככל הנראה, קטע מיער פונטנבלו (Fontainebleau) שליד פריז (1958), ולאחריה עמק יוסמיטי (1864) ופארק ילוסטון (1872), שניהם בארה”ב. השימור באמצעות שמורות טבע או פארקים לאומיים, היה מבוסס על שמירה כמעט מוחלטת ואפשרויות פיתוח אפסיות.

החל משנות הששים/שבעים של המאה העשרים אנו עדים לשינוי בגישה הבסיסית לשימור הטבע.

מחד התברר כי אין די שמורות טבע לשימור ולייצוג נאות של החבלים הביוגאוגרפיים השונים, וכמעט לא נותרו שטחים בלתי מופרעים גדולים די הצורך לשימור מוחלט בלא התערבות אדם. מאידך ריבוי האוכלוסין והעלייה ברמת החיים המחייבת פיתוח לא איפשר את המשך השימור במתכונת שהיתה קיימת עד אז. כתוצאה מכך התגבשה תפיסה לפיה האדם הוא חלק מהמערכת האקולוגית ובשילוב מושכל של פעילות פיתוח אפשר להגן על משאבי הטבע באזור השמור טוב יותר משהגנו עליהם עד כה ואף להיערך טוב יותר לשינויים ביוספריים הצפויים בעתיד הרחוק יותר, כמו שינויי אקלים גלובליים.

הרעיון שהאדם הוא חלק מהמערכת האקולוגית והחיפוש אחרי פתרון שיאפשר התיישבות, תעסוקה ופיתוח לצד שימור הטבע, הוביל להכרזתן של השמורות הביוספריות. השמורות הביוספריות מתייחדות בכך שהן מאפשרות שילוב של שימור משאבי הטבע עם פיתוח זהיר ומושכל, שאינו מכלה משאבים אלה (פיתוח בר-קיימא), ועם מתן האפשרות להתקיים ממשאבי הטבע מבלי לפגוע בהם לטווח ארוך. ניצול המשאבים במרחב הביוספרי נעשה בקצב שמאפשר לתהליכים הטבעיים לחדש את המשאבים שנוצלו.

מהם המאפיינים של שמורה ביוספרית?

שמורה ביוספרית מורכבת משלושה אזורים:

אזור ליבה, שבו ערכי טבע מוגנים על פי חוק. השימור מתקיים בהתאם לעקרונות שהוגדרו עם הכרזת השמורה. עליו לאפשר את קיומן של אוכלוסיות המינים המאפיינים את המערכת האקולוגית שהשמורה מייצגת ולייצג אחד מטיפוסי החבלים הביוגאוגרפיים.

אזור חיץ, הגובל באזור הליבה ומקיף אותו. אזור החיץ נועד לבלום הפרעות מבחוץ ובכך להבטיח את ההגנה על אזור הליבה השמור. באזור החיץ נכללים פארקים, שמורות טבע או שטחים פתוחים הכוללים שימור ברמה כלשהי. בשטח זה אסורות פעולות הפוגעות בטבע. מותרות רק פעילויות כמו מחקר ומעקב בניטור ולעיתים גם חקלאות מסורתית, פעילות חינוך, נופש ותיירות.

אזור מעבר, בו נעשה שימוש ופיתוח בר קיימא במשאבים הטבעיים לטובת הקהילה המקומית. באזור זה קיימים פיתוח ופעילות כלכלית של התושבים, בכפוף לעקרונות השימור.

כדי להבטיח את כל אלה, לצד כל שמורה מוקמים מנגנוני מחקר, פיקוח, חינוך האוכלוסייה והכשרת אנשי מקצוע.

השמורות הביוספריות של האיים הקנריים

כאמור, האיים הקנריים משופעים בשמורות ביוספריות, ולא בכדי.

צילום: גילי חסקין

 

הטבע באיים הקנריים שונה מכל מקום אחר בעולם. הפעילות הוולקנית הממושכת (כ-20 מיליון שנה) לצד מיקומו הייחודי של הארכיפלג, שלא הושפע משתי תמורות אקלים קיצוניות במיוחד של כדור הארץ (התגבשות הקרח בדרום אירופה והתהוות המדבר הצפון אפריקני)  העניקו לאיים מאפיינים ייחודיים מבחינת גיאולוגיה וטבע, שאין דומה להם במקומות אחרים, והם מעוררים התעניינות מדעית ואקולוגית רבה.

צילום: גילי חסקין

באיים הקנריים תצורות נוף מרהיבות של נהרות רחבי ידיים לצד קניונים עמוקים, מכתשי ענק והרי געש שבחלקם עדיין פעילים.

צילום: יוסי בן עמי

 

האיים נהנים מעושר ביולוגי מרתק של עולם החי כאשר חלקם של המינים בסכנת הכחדה – ציפור הקנרית, לטאות ענק, יונים ארוכות הטפרים וציפור השיר הכחולה. אך עוד יותר מכך עשיר עולם הצומח של הארכיפלג. מתוך כ- 2,000 זני הצמחים הקיימים באיים, כ- 600 הם ייחודיים ולא קיימים בשום מקום אחר בעולם, ורק לשם הדוגמה – זהו המקום היחיד בעולם בו נותרו יערות של עצי דפנה (במקומות אחרים אנו למדים על קיומם של יערות אלה בעבר ממאובנים בלבד).

 

צילום: יוסי בן עמי

 

מזג האויר האביבי-תמידי בקנריים בשילוב עם הטבע הייחודי – גנים אקזוטיים מרהיבים ובהם עצי דרקון עתיקים, שלל קקטוסים ופרחי ציפור גן העדן, שפע דקלים ומטעי בננות, יערות עד של ער אציל (דפנה) ואורנים קנריים, שלל שמורות טבע ופארקים לאומיים סביב לועות ענק של הרי געש כבויים, סלעים וולקניים ונופי ירח צחיחים, כפרי דייגים ציוריים עם חופים בעלי חול  שחור או דיונות אינסופיות – כל אלה הופכים את האיים הקנריים לחובבי טבע בכלל והליכה בפרט.

 

צילום: גילי חסקין

 

למידע נוסף על טיולי “חבלי ארץ לאיים הקנריים

 

צילום: גילי חסקין

שמורות ביוספריות בישראל

מבחינה ביוספרית ישראל מעוררת ענין רב – בשטח קטן יחסית נמצא מקום מפגש של כמה יחידות ביוגאוגרפיות, ההיסטוריה החקלאית הארוכה יצרה מגוון גנטי גבוה של מינים עמידים, וכן מיקומה הייחודי של ישראל במסלול הנדידה של קבוצות מינים ימיים ויבשתיים.

גם מבחינה מנהלתית בישראל קיימים תנאים נוחים יחסית להקמת שמורות ביוספריות:

  • מרבית הקרקעות בבעלות המדינה;
  • חוקי המים ארציים ומבטלים כל חוק אחר כשמדובר במקורות מים;
  • חוקי שמירת הטבע תקפים בכל הארץ ולא רק בתוך שמורות הטבע, ולפיכך גורמי הפיקוח בגופים שונים, כמו רשות שמורות הטבע, מפקחים על אזורים שלמים ולא רק על שמורות הטבע שבהם;
  • בתחומים רבים יש תכנון ארצי בתכניות מתאר ארציות (תמ”א) – כמו תמ”א לשמורות ולגנים לאומיים, תמ”א ליער ולייעור, תמ”א לכרייה וחציבה ועוד – הפועלות על בסיס חוקים ותקנות ומחייבות את בעלי השטח לפעול על פיהן;
  • מבחינת פיקוח ושליטה על הגופים הפועלים בשטח, בארץ יש ניסיון ושיתוף פעולה שאינם מצויים בשמורות ביוספריות ברוב מדינות העולם.

בשל כל אלה יש הסבורים כי ישראל מתאימה לשמש כשמורה ביוספרית ברמה הלאומית.

מצד שני – הלחצים על משאבי הקרקע גדולים במיוחד משום שצפיפות האוכלוסייה בישראל היא מהגבוהות בעולם.

קושי נוסף נעוץ בכך שרוב החקלאות בארץ איננה בת-קיימא – חקלאות השלחין (המעובדת בהשקיה) גורמת להמלחת הקרקע לטווח ארוך ומזהמת את מי התהום ואת הסביבה בחומרים כימיים שמקורם בחומרי הדברה.

בפועל, עד כה הוכרזו בישראל שתי שמורות ביוספריות, האחת בכרמל והשניה ברמות מנשה. אזור נוסף המיועד להיות מוכרז כמרחב ביוספרי הוא שפלת יהודה.

 

 

רוצים לראות במו עיניכם? הצטרפו אלינו לאיים הקנריים. למידע נוסף על טיולי “חבלי ארץ” לאיים הקנריים

בואו לטייל עם “חבלי ארץ” ביעד המבוקש – טיול לאיסלנד

גלו עוד על טיולים מאורגנים בתאריכים קרובים – הטיולים הקרובים

לחזרה לדף הבית – חבלי ארץ טיולים מאורגנים

הצטרפו אלינו גם בפייסבוק

שיתוף