יחסי ישראל איסלנד – מעז יצא מתוק

את הצד הלא מוכר אני רוצה לספר מזוית מיוחדת .  מזה שנים רבות אני מדריך באיסלנד במסגרת חברת “חבלי ארץ” אותה הקמתי בשנת 2004.   עם הקמת החברה בחרתי את איסלנד כיעד מרכזי לטיולי החברה.  במשך שנים רבות של פעילות חבלי ארץ באיסלנד הדרכתי טיולים רבים בארץ מופלאה זאת.

במהלך ספטמבר 2016 יצאתי להדריך טיול שטח של חבלי ארץ באיסלנד .  באותו שבוע בו יצאנו לאיסלנד התפרסם בארץ דבר ההחלטה של עיריית ריקיאוויק בירת איסלנד בענין החרמת מוצרים מישראל. 

מצאתי עצמי בעמדה לא נוחה.  כל חברי הקבוצה היו מאוכזבים מאוד מ”קבלת הפנים” שקיבלו באיסלנד והייתה אווירה של “אם יכולנו לבטל את הטיול – היינו מבטלים ולא באים לארץ שונאת ישראל…”

כמדריך ותיק בחבלי ארץ, כגיאולוג שמאוהב באיסלנד , כמנהל חברה שמספקת שירותי אופרציה באיסלנד כבר כמעט 20 שנה – איך אסביר לנוסעים הממורמרים את יחסי החם והמיוחד לארץ זאת ולתושביה ?

 הטיול עצמו זרם טוב ולאט לאט עבר מרכז הענין לנופיה המרתקים של איסלנד וענין ההחלטה מעט שכח. 

במקביל וללא ידיעת הנוסעים הייתי אני בקשר רציף עם מספר אנשים שאני מכיר אישית בריקיאוויק. אנשי תיירות, כומר(אשה), סטודנטים שאני מכיר וסתם חברים.

 כל יום קיבלתי עדכונים על המתרחש וגועש במקום בו נערכים דיונים ציבוריים באיסלנד כבר שנים רבות –  הרדיו הארצי.  זאת תופעה שהייתה ועודנה קיימת מעט גם אצלנו בכל התוכניות בהן פונים אזרחים לרדיו ומקבלים במה לפרקי זמן קצרים מאוד. לצערנו זה באופן נדיר מוביל לשינוי כלשהו…  באיסלנד התוכניות האלו הרבה יותר משמעותיות גם היום.  אנשים רבים מאזינים לרדיו ומביעים את דעתם בנושאים רבים.  הפוליטיקאים המקומיים קשובים לרוח הנושבת מתחנת הרדיו…. ולרדיו השפעה גדולה על הנעשה בפוליטיקה ובמציאות האיסלנדית היומיומית.

וכאן הסתבר דבר מרתק.  תושבים רבים החלו להביע תרעומת של ממש כנגד ההחלטה . 

זה התחיל בתגובתו החריפה של פרופסור למדעי המחשב שהתקשר בכעס רב לרדיו ודרש את התפטרותה של מועצת העיר בטענה שאינם מבינים מה הם עושים…  “אם ברצונכם להחרים את ישראל עליכם מיד לסגור את כל מחשבי העיריה שכן אלו מצוידים במחשבי אינטל שליבתם מיוצרת בישראל” טען.

מיד אחריו הופיעו אנשים בתחומי מקצועות רבים ולכולם אותה דרישה – על המועצה להתפטר מתפקידה או לחלופין לבטל לאלתר את ההחלטה.

לאחר הפרופסור התקשר בכיר בחברת דייג איסלנדים גדולה וטען בציניות שעל תושבי העיר להפסיק לאכול דגים מקומיים שכן תעשיית הדייג האיסלנדית נשענת על סונארים מתוחכמים מתוצרת חברת DSIT   הישראלית..    ומכאן נפרץ סכר דמיוני ובלתי צפוי לחלוטין.  התקשר יבואן של מוצרי חקלאות וטען שכל תעשיית הבשר תלויה באספקת חציר ואת החציר המיוצר בקיץ אין לחקלאים איפה לשמור לטובת החורף והדרך היעילה ביותר לשמור עליו היא באמצעות עטיפתו בניילון נושם שהוא אמנם משווק באיסלנד עלידי חברת גוהן-דיר – יצרנית הטרקטורים האמריקאית  – אבל הניילון הוא המצאה ישראלית המיוצרת בקיבוץ משמר העמק .  אם כך האם עלינו להרעיב את הכבשים בחורף רק בגלל החלטה אומללה של עירית ריקיאוויק ?

ואז התקשר רופא מבית החולים הגדול באיסלנד הממוקם לא הרחק מעירית ריקיאוויק ושאל האם עלינו להפסיק לתת לילדי העיר תרופות ?  שכן חברת התרופות האיסלנדית נקנתה זה מכבר עלידי חברת “טבע” הישראלית….

טענות אלו קיבלו רוח גבית חזקה מאוד מרבים מתושבי העיר והאיום על ראש העיר, דאגור אגרטסון , ועל חברי המועצה להתפטר הלך וגדל. 

כבר ב 19 בספטמבר ( 4 ימים לאחר פרסום ההודעה המקורית) יצאה מהעיריה הודעת תיקון  ולפיה יוגבל החרם רק למוצרים שמיוצרים מעבר לקו הירוק.  לכאורה יישור קו עם מדינות אחרות שאיימו בחרם על ישראל – במיוחד דנמרק אליה רוחשים  האיסלנדים כבוד מיוחד בשל עבר הסטורי משותף שנמשך מאות שנים …

אולם הודעה זאת לא הספיקה והלחץ הציבורי על המועצה הלך וגבר.

גם מצד ממשלת איסלנד עצמה היתה הרמת גבה ומשרד החוץ האיסלנדי פרסם הודעה רשמית : “החלטתה של מועצת עיריית ריקוואויק להטיל חרם על מוצרים ישראלים, עומדת בניגוד מוחלט למדיניות החוץ שלנו, ואינה משקפת את היחסים הטובים של איסלנד עם מדינת ישראל”.

האזרחים באיסלנד דרשו גם הסבר לענין. ראשית הטענה היתה שזאת החלטה לא חוקית כי לעירית איסלנד אין מנדט לקחת כל החלטה שקשורה ביחסי החוץ של איסלנד . מעבר לכך, נשאלה השאלה : “מה בכלל הביא את המועצה להעלות את הנושא לדיון” ?   “האם אין לכם במה לטפל חוץ מיחסי החוץ של איסלנד” ?

הדרישה להסבר העלתה תשובה מדהימה גם אם לא היתה רשמית .

הסתבר שאחת מחברות המועצה עמדה בראש מפלגת “הברית הדמוקרטית”, שהוותה רוב במועצת העיר, נשואה לאדם שקיבל עבודה באו”ם ונשלח לעזה.  במסגרת רצונה להביא אתה ” נדוניה” ולהוכיח לפלשתינים את עמדת בעלה בנושא הסכסוך העלתה  את הצעת ההחלטה ודחפה לאישורה במועצה. במיוחד את המרכיב הפוליטי שבה.

במקביל אני עם הקבוצה באוטובוס והטיול הנפלא שלנו נמשך ללא הפרעה .  כעבור כשבוע עשה ראש העיר פניית פרסה ואמר בראיון  :

“אני חייב להודות שאני כועס על עצמי משום שלא הייתי יסודי יותר בהכנת ההחלטה מראש. ציפיתי לתגובות אבל לא בקנה מידה כזה, ולגינויים כאלה”.  מיד בהמשך הודיע שהוא מכיר בטעות ושתוך זמן קצר יכנס את המועצה לישיבה מיוחדת וידרוש שכל חברי המועצה יצביעו פה אחד על ביטולה ולא , ייאלץ להתפטר ולפזר את העיריה ויודיע על בחירות חדשות !!!

האיום עשה את שלו.  עוד בטרם סיימנו את הטיול שנמשך 13 יום – הודיעה המועצה על ביטולה המלא של ההחלטה.

אותה חברת מועצה לא חזרה לתפקידה.

התוצאה הסופית היתה הפוכה לחלוטין מהכוונה.

העיסוק האינטנסיבי בישראל ובמוצרים הרבים שמגיעים ממנה ונכנסים אל כל תחום בחיי האיסלנדים רק הדגיש כמה חשובה ישראל לאיסלנדים. הרבה מעבר לכל מה שדמיין אזרח איסלנדי כלשהו – כולל ראש העיר… 

קרנה של ישראל באיסלנד מעולם לא זרחה כך קודם.   מעז יצא מתוק .