מי הם היהודים הרומניוטים?

הקהילה היהודית ביוון

הקהילה היהודית ביוון היא אחת העתיקות בעולם וראשיתה עוד בתקופה ההלניסטית. עדות ברורה על הימצאות יהודים במקום קיימת כבר מהמאה ה-3 לפנה”ס, אך ההשערה המקובלת היא שיהודים חיו ביוון עוד מימי בית ראשון, בין אם מרצונם ובין אם כעבדים. באותן שנים נהנו יהודי יוון מזכויות אזרח, אך עם עלייתו של קונסטניטינוס הגדול על כס קיסרות רומי (בשנת 306 לפנה”ס) הלכו זכויותיהם ונתמעטו, והם סבלו במשך מאות שנים ממגבלות ורדיפות.

עם תחילת שלטון העות’מאנים במאה ה-15, חל שיפור בחיי הקהילה, ויהודים רבים שגורשו בגירוש ספרד התיישבו מחדש ביוון. המגורשים נעשו ליסוד הדומיננטי בקהילה, שנהגה ברובה לפי מנהגי יהדות ספרד, ואולם באיים ובמקומות נוספים נשמרו קהילות של יהודי יוון המקוריים, ששמרו על מנהגים דתיים קדומים ודיברו בניב ייחודי של יוונית, יווניטיקה. אלה הם למעשה הרומניוטים. 

מי הם הרומניוטים?

רומניוטים (Romaniots או Romagnotes) הוא הכינוי שניתן לעדה יהודית שאינה אשכנזית ואינה ספרדית שבניה חיו בחבל הבלקן ובאסיה הקטנה. על פי המסורת הרומניוטית, מקור הקהילה מיהודים שיצאו מארץ ישראל לאחר חורבן הבית השני והתיישבו באזורי אסיה הקטנה והבלקן. תפוצתם כללה את יוון, איי יוון, אסיה הקטנה, אלבניה ובולגריה. קהילות גדולות חיו בסלוניקי, בקורפו וביאנינה.

חלק מהקהילות (דוגמה סלוניקי, רומניה ואחרות), שקלטו את מגורשי ספרד ופורטוגל – אימצו במשך השנים את מנהגי המתיישבים החדשים והרמניוטים המקוריים נטמעו בקרב הקהילה החדשה, אך לא כך במקומות אחרים, כמו יואנינה, קורפו, אלבניה ועוד, שם שמרה הקהילה הרומניוטית על ייחודה ועל נוסח התפילה, המאופיין בקרבה לנוסח הארץ ישראלי הקדום.

בתקופת השלטון העותומני הקהילה היהודית ביוון (הן הרומניוטים והן מגורשי ספרד) – פרחה ושגשגה. אך בתקופת המרד היווני בעותומנים (1821) שמרו היהודים על נאמנות לשלטון העותומני, וסבלו עקב כך מרדיפות והתנכלויות. אלפים נרצחו בידי המורדים, ומאז הלך מצבה של הקהילה היהודית והתדרדר.

הקהילה הרומניוטית ביואנינה

ביואנינה  העיר הראשית של מחוז אפירוס במערב יוון,  מנתה הקהילה היהודית בסוף המאה ה-18 כ-5,000 איש (מתוך 15,000 תושבי העיר באותה עת). הקהילה נוסדה על ידי יהודים רומניוטים אשר הגיעו למקום אחרי החורבן הרומאי. הקהילה שימרה מנהגים ומסורת של היהדות הקדומה, ונשמרה “טהורה” במובן זה שיהודים שהגיעו מגירוש ספרד לא נקלטו בה, אלה המשיכו לסלוניקי שם הקימו קהילה גדולה נפרדת.

היהודים ביואנינה היו סוחרים ובעלי מלאכה, אדוקים בדתם. בעיר היו שני בתי כנסת גדולים – “קהילת קודש ישן” בתוך חומות העיר העתיקה ו”קהילת קודש חדש”, מחוץ לחומות. בנוסף היו עוד 2 בתי כנסת קטנים, שגם הם קיימו מניין משל עצמם.

 

 

מבנה בית הכנסת הישן שבעיר העתיקה, הוקם בשנת 1826, ככל הנראה על חורבותיו של בית כנסת קדום אשר ידוע שהיה קיים במקום החל מהמאה השמינית, ואולי אף קודם לכן. מבחינה ארכיטקטונית, כמו גם החומרים מהם הוא בנוי, ניכרות בו השפעות המסגדים והכנסיות שסביבו.

 

 

במרכז בית הכנסת כיפה וספסלי הישיבה לא פונים לארון הקודש אלא ניצבים אליו פנים אל פנים.

 

יהדות יוון במלחמת העולם השניה

ערב מלחמת העולם השנייה חיו ביוון כ-80,000 יהודים, רובם בסלוניקי, אשר נכללה בשטח הכיבוש הגרמני. במרץ 1943 החלו המשלוחים למחנות ההשמדה, ובתוך חצי שנה הושמדו קרוב ל-50,000 מבין 63,000 יהודי סלוניקי. מעניין כי היוונים הנוצרים התייצבו לימין היהודים ותוך סיכון עצמי ניסו בדרכים שונות להצילם. הארכיבישוף דמאסקינוס פרסם ב-1943 דרישה רשמית, אליה הצטרפו תנועות ההתנגדות והמשטרה היוונית, להפסיק מיד את ההתנכלות ליהודי יוון.

ביואנינה מנתה הקהילה היהודית, ערב מלחמת העולם השנייה, למעלה מ-2,000 איש שעסקו במלאכות שונות כמסחר ותעשייה זעירה בפרט תעשיית גבינה וכן מעט בעלי מקצועות חופשיים. רובם היו במצב כלכלי נמוך וחיו בשתי שכונות קהילתיות שנוצרו סביב שני בתי הכנסת.

במהלך המלחמה נמצאה יואנינה, בתחילה, תחת אזור הכיבוש האיטלקי, אשר לא פגע ביהודים. אך לאחר התמוטטות הפאשיזם האיטלקי (ספטמבר 1943) נכנסו לאזור כוחות גרמניים. בשלב ראשון דרשו מהיהודים תשלום מיסים בלבד, אך ב-25.3.1944 (לאחר ביקורו של קורט ולדהיים בעיר, 6 חודשים בלבד לפני סיום המלחמה) – השתנתה התמונה. את כל יהודי העיר ריכזו בבית הכנסת העתיק שבתוך חומות העיר העתיקה, ומשם שינעו אותם ב-85 משאיות פתוחות (כי אין רכבת דרך מצובו, קטרה, טריקאלה ולריסה. בלריסה היו כשבוע במחנות ולאחר מכן נשלחו ברכבות לאושוויץ. 96% מיהודי העיר ניספו בתאי הגזים. רק כ-100 מבני הקהילה שרדו, לאחר שברחו והתחבאו בכפרים המבודדים של חבל זגוריה.

בית הכנסת העתיק ביואנינה

בית הכנסת החדש יותר ביואנינה, זה שנמצא מחוץ לחומת העיר העתיקה, נהרס כליל על ידי הגרמנים. אך המבנה הישן שרד, הודות לראש העיר של יואנינה ששכנע את הגרמנים כי המקום משמש כספריה. כלי הקודש של שני בתי הכנסת נשמרו בזמן המלחמה על ידי ראש העיר והבישופ והוחזרו לאחר המלחמה לידי בני הקהילה המעטים ששרדו.

 

 

לאחר המלחמה שופץ בית הכנסת באמצעות תרומה של יוצאי הקהילה החיים בניו יורק (אליה היגרו עוד בשנת 1926) והמבנה מצוי כיום תחת פיקוח של רשות העתיקות ביוון. בשנים האחרונות הותקנו בבית הכנסת לוחות שיש הנושאים את שמות הניספים בני העיר.

כיום מונה הקהילה ביואנינה 34 איש בלבד. בית הכנסת פתוח בחגים בלבד או למבקרים בתיאום מראש עם אלגרה המקסימה, יהודיה מקומית דוברת עברית ששמה לה למטרה לשמר את זכרון הקהילה. 

 

 

חברי קהילה נוספים מתגוררים בארץ או בניו יורק. בשכונת צ’יינהטאון נמצאים בית כנסת ומוזיאון The Kehila Kedosha Janina Synagogue and Museum של יוצאי העיר יאנינה ביוון. בבית הכנסת נערכות תפילות כמנהג הרומניוטים. ביקור במוזיאון מחייב תיאום מראש. 

גם הקהילה המקומית ביואנינה פועלת להקמת מוזיאון, בתוך בית הכנסת, שישמר וינציח את המסורת הרומניוטית היחודית, התרבות המקומית, ספרי תפילה והקלטות של התפילות והפיוטים היחודיים לקהילה הרומניוטית המופלאה והנכחדת.

 

לחצו כאן לקבלת כל הפרטים על טיולי חבלי ארץ ליוון

בואו לטייל עם “חבלי ארץ” ביעד המבוקש – טיול לאיסלנד

גלו עוד על טיולים מאורגנים בתאריכים קרובים – הטיולים הקרובים

לחזרה לדף הבית – חבלי ארץ טיולים מאורגנים

הצטרפו אלינו גם בפייסבוק