עמודי הסלע האדירים של מטאורה (Meteora – יוונית: Μετέωρα), יוון הצפונית, מתנשאים לגובה של עד 400 מ’ מעל למישור במערב מחוז תסאליה (Thessalia) שביוון הצפונית.
סלעי מטאורה נראים כאילו הרימו אותם לשמיים אבל האמת היא הפוכה לחלוטין.
למעשה מדובר בחומר סחף גס של נהר גדול שיצר דלתא באזור לפני כ-60 מיליון שנים. הדלתא היתה חלק מאגם גדול (ולא חלק מן הים – זאת אנחנו יודעים עפ”י מיעוט המאובנים), שכיסה שטחים עצומים וניתן לאתר שרידים שלו בכל חבל תסאליה של היום (חלקה המרכזי מזרחי של יוון).
בתחתית האגם הורבדו במשך מיליוני שנים משקעים של שברי סלע קטנים סחף גס חול ובוץ. עם הזמן התגבש הסחף לכדי סלע קשה יחסית.
באותה תקופה החלה התרוממות של הרכס האלפיני, ובעקבותיו (אם כי מיליוני שנים לאחר מכן) התרומם גם גם אזור הדלתא שאנחנו מדברים עליו. כאן התחיל תהליך מענין: ככל שאזור הדלתא התרומם – נסוג האגם, והנחלים, שניקזו את האזור ויצרו את הדלתא, החלו לזרום אל הים תוך כדי שהם מתחתרים במשקעי הדלתא אותה יצרו בעצמם. כך נוצר מצב בו המים מתחתרים עמוק באזור זרימתם ומותירים גושי סלע עצומים שאינם מושפעים מזרימת המים. גושי הסלע הללו הם הצוקים של מטאורה.
זהו תהליך ייחודי שיצר נוף ייחודי, ואם תסתכלו היטב במצוקי הסלע תוכלו להבחין בשכבות הרוחביות המעידות על השקיעה ההדרגתית של שכבות הסחף לפני חשיפת עמודי הסלע.
במטאורה כשישים עמודי סלע תלולים, אשר בראשם נבנו במהלך ימי הביניים מנזרים מבודדים הנראים כתלויים מן השמיים, ומכאן אף נגזר שמו של האזור כולו – מטאורה = אמצע השמיים.
למעשה, הנזירים הראשונים הגיעו לאזור כבר במאה ה-11, והשתכנו במערות בחלקים התחתונים של הצוקים. רק כ-300 שנה מאוחר יותר, במאה ה-14, ימי שקיעתה של האימפריה הביזנטית ופלישת העות’מאנים ליוון, נבנו המנזרים הראשונים במרומי הצוקים ועל פסגותיהם הבלתי נגישות של עמודי הסלע, בבחינת מקום מקלט מפני כובשים ופולשים למיניהם.
המנזרים נבנו בסגנון המאפיין את מנזרי הר אתוס. הם הוקמו ישירות על הסלע ללא יסודות, והגישה אליהם הייתה באמצעות סולמות ארוכים במיוחד או באמצעות סלים ורשתות שחוברו לחבלים והשתלשלו ממנופים. החבלים הוחלפו רק כאשר “האל איפשר זאת”, עם היקרעם, דבר שעלה, כמובן, בחיי אדם. המנזרים שגשגו עד המאה ה-17 ומאז הולכת ומצטמצמת אוכלוסיית הנזירים במקום.
בשנות העשרים של המאה ה-20 נחצבו מדרגות בסלע ובהמשך אף נסללו דרכי עפר המחברות בין המנזרים השונים.
כיום פועלות קהילות נזירים קטנות בשישה מנזרים. ארבעה מהם מאוישים על ידי נזירים ושני האחרים על ידי נזירות. בכל אחד מהמנזרים מתגוררים נזירים בודדים, ולמבנים ערך אדריכלי ואומנותי רב בהרבה על חשיבותם הדתית.
בזכות תופעות הטבע המרהיבות והנדירות והתרבות הייחודית של מטאורה, הוכרז האזור כולו כאתר מורשת עולמי.
מנזר מגאלו מטאורו
הידוע שבין מנזרי מטאורה הראשון שבהם ואף הגדול מכולם. הוא נוסד ב-1356 על ידי אתנסיוס, ונקרא תחילה מנזר ההשתנות. המנזר שוכן על ראשו השטוח של צוק המכונה “הסלע השטוח”, וכיום הוא נגיש באמצעות גרם מדרגות. בכנסייה המרכזית בו יש כיפה בעלת 12 צלעות המתנשאת לגובה של 24 מטר. במנזר שמורים אוצרות שונים ובהם כתבי יד, איקונות, רליקים וחפצי תפילה ופולחן נוספים, וכן אוסף של ציורי קיר המתארים את רדיפתו של ישו בידי הרומאים. בנוסף ניתן למצוא כאן עבודות רקמה בחוטי זהב ומוזיאון אתנוגרפי ובו תצוגה המוקדשת לעבודת הנזירים – כלי עבודה חקלאיים, מכלי עץ וכלים ששימשו לתעשיית יין. במנזר חיים כיום עשרים נזירים. הצעיר שבהם בן 21, המבוגר בן מאה.
מנזר ורלאם
המנזר השני בגודלו מבין המנזרים, הוקם ב-1541 על ידי שני אחים מיואנינה, תאופאניס ונקטאריוס אפסאראדס, במקום בו שכן קודם לכן מקום פרישה שהוקם על ידי נזיר בשם ורלאם במאה ה-14. יש בו ציורי קיר מהתקופה הביזנטית המאוחרת פרי ידיו של האמן פראנגוס קסטלנוס. חדר האוכל של המנזר משמש כיום כמוזיאון ושמורים בו אוצרות דת ויצירות אומנות בעלי חשיבות. במנזר מתגוררים כיום שבעה נזירים.
מנזר אגיוס ניקולאוס
נוסד בתחילת המאה ה-14, ושוכן כמה מאות מטרים דרומית למנזר מגאלו מטאורו. המנזר מתהדר בציורי קיר של תאופנס סטרליזאס. על קירות הכנסייה המרכזית אפשר לראות קדושים, סצנות מחיי ישו וכן את האדם הראשון נותן שמות לחיות השונות. במרפסת העץ ניתן להבחין עד היום ברשת שהיתה משמשת בעבר כמעלית. במנזר מתגורר נכון להיום נזיר אחד בלבד, שגילו 50 לערך.
מנזר אגיוס סטפנוס
המנזר נוסד בסוף המאה ה-15 במקום בו שכן מקום פרישה קודם מהמאה ה-12. במלחמת העולם השנייה הסבו הנאצים נזק למנזר מאחר שסברו כי לוחמי חופש מתחבאים בו. המנזר ננטש ואוייש מחדש ב-1961 על ידי נזירות ששיפצו אותו, ומשמש כיום כמנזר נשים. חדר האוכל של המנזר מהווה מוזיאון, ובניגוד למנזרים האחרים, הגישה אליו קלה יחסית בזכות העובדה שהוא שוכן על שלוחה של הרמה ולא על צוק מבודד.
מנזר רוסאנו
זהו השני מבין מנזרי הנשים במטאורה. המנזר נוסד באמצע המאה ה-16 על חורבותיו של מבנה נזירי קודם שהוקם במאות ה-14 וה-15., ושימש מלכתחילה כמנזר לגברים. כיום חיות בו 11 נזירות. הצעירה בת 26, המבוגרת בת 75. יומן נפתח בשלוש וחצי לפנות בוקר. בין התפילות, בבוקר, בצהריים ובערב, הן עוסקות בצביעת איקונות וחלוקי אבן הנמכרים כמזכרות לתיירים, באירוח עולי הרגל ובעבודה בגן הירק ובמטבח.
מנזר הנשים השני הוא איו סטפנו (Moni Agio Stefanou), שמציע בנוסף למוזיאון וממכר מזכרות גם תצפית נהדרת על מישורי תסאליה ועל העיירה קלמבקה (Kalambaka).
מנזר אגיאס טריאדס
מכונה גם בשם מנזר השילוש הקדוש, ונחשב לאחד המרשימים מבין ששת המנזרים, שבו האווירה הקדמונית והאפלולית ביותר. מבין כל המנזרים הוא נחשב לקשה ביותר לגישה, שכן הוא שוכן על פסגתו של צוק תלול במיוחד שאליה מוביל גרם מדרגות ארוך. כיום מתגוררים בו רק שני נזירים. מנזר זה שימש סט צילומים לסרט לעינייך בלבד מסדרת סרטי ג’יימס בונד.
חדי העין יוכלו להבחין גם בחיים טופול מביט באימה במתרחש.
וכך נראה האזור ממעוף הציפור:
בין אם אתם מטיילים עצמאית ובין אם תבחרו בטיול מאורגן – מובטחת לכם חוויה יוצאת דופן.
אז למה אתם מחכים?
לחצו כאן לקבלת כל הפרטים על טיולי חבלי ארץ ליוון
בואו לטייל עם “חבלי ארץ” ביעד המבוקש – טיול לאיסלנד
גלו עוד על טיולים מאורגנים בתאריכים קרובים – הטיולים הקרובים
לחזרה לדף הבית – חבלי ארץ טיולים מאורגנים
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק