נדידת היבשות וטקטוניקת הלוחות
נדידת היבשות היא תאוריה המנסה להסביר את צורת היבשות, כפי שהן נראות כיום. לפי תאוריה זו בעבר הרחוק היו היבשות מאוחדות, והן התפרקו והתרחקו עם הזמן. התאוריה, פותחה על ידי אלפרד וגנר בראשית המאה העשרים. היא ננטשה בשנות השלושים, בין היתר בהעדר הסבר מספק לשאלה מהו הכח המניע את היבשות, מה בעצם גורם להן לזוז?
לשאלה זו נמצא מענה בשנות הששים של המאה העשרים, אז התפתחה תאוריה שנקראת טקטוניקת הלוחות.
ראשיתה של תאוריה זו , בתגלית של הגאולוג האמריקני הארי האמונד הס (בזמן ששירת כקצין בצי האמריקני במלחמת העולם השנייה). הס השתמש בסונאר תת-ימי והבחין בכך שקרקעית האוקיינוס אינה שטוחה כפי שסברו עד אז, אלא בנויה מעמקים ורכסי הרים. רכסים בזלתיים וטמפרטורה שהגיעה עד ל-300 מעלות צלזיוס בתוככי האוקיינוס גרמו להס להסיק כי הם נוצרו בהתפרצויות געשיות. תגלית זו הובילה בהמשך (שנות השישים של המאה העשרים) להתפתחות תאוריית טקטוניקת הלוחות על ידי ג’ון טוזו וילסון. התאוריה החדשה סיפקה הסברים לתופעות גאולוגיות רבות שעד אז היו בגדר נעלם, והתקבלה על מדענים בכל העולם.
לפרטים נוספים אודות טיולי “חבלי ארץ” לאיסלנד – לחצו כאן
ומה אומרת התיאוריה?
תאוריית טקטוניקת הלוחות גורסת שהלוחות של קרום כדור הארץ אינם קבועים במקום אלא נעים על פני מעטפת הכדור.
המעטפת עשויה ממאגמה שהיא חומר צמיגי (בין נוזל למוצק). על המאגמה צפים הלוחות הטקטוניים. אלה הם למעשה החלק המוצק שאנו מכירים בעולמנו, זה שמעליו משתרעים האוקיינוסים והיבשות. מדובר ב-9 לוחות ענק, שאינם קבועים במקומם, אלא שטים באיטיות על פני קרום כדור הארץ. הלוחות ונעים במהירות של כמה ס”מ בודדים בשנה. מהירות זו, כמעט שאינה מורגשת, אבל היא מספיקה כדי ליצור, לאורך מיליוני שנים, את נדידת היבשות.
הלוחות אינם אחידים בעוביים ואף לא בצפיפותם. הם מורכבים מכמה שכבות. תנועת הלוחות מתרחשת בשכבה העליונה, הקרויה ליתוספרה. בליתוספירה מצויים שני כוחות שונים הגורמים לתנועת הלוחות:
- כוח דוחף, שמקורו במאגמה העולה ממעטפת כדור הארץ אל תוך הליתוספרה ברכס המרכז-אוקיאני. המאגמה העולה מרימה את הליתוספרה ומבקעת אותה. כתוצאה מכך נוצר תחילה רכס מאורך, שנבקע אחר כך ובפיסגתו מתפתח בקע. עם הזמן מתפתחים הרי געש בבקע ובשוליו.
- כוח מושך, שמקורו בלוח ליתוספרי ימי שהתקרר, חודר אל מתחת ללוח היבשתי, ונוחת לתוכו, תוך שהוא מושך אחריו גם את חלקו שנמצא בקרקעית הים.
הסרטון הזה ממחיש מצויין את התהליך:
לפרטים נוספים אודות טיולי “חבלי ארץ” לאיסלנד – לחצו כאן
דוגמה אמיתית לרכס מאורך שנוצר כתוצאה מהכח הדוחף ניתן לראות בתמונה למטה. התמונה צולמה ממזרח לאגם טינגוטליר באיסלנד. זהו סדק שנוצר בקו השבר ברכס המרכז אוקיאני. עומקו של הסדק כ-15 מטר, והוא מלא במי נביעות קרים.
תנועת הלוחות והחיכוך ביניהם הם אחד הגורמים העיקריים להתפרצויות געשיות ורעידות אדמה בכל רחבי כדור הארץ.
התפרצות געשית
וכך נראית התפרצות געשית באיסלנד, ענין כמעט יומיומי שם.
לפרטים נוספים אודות טיולי “חבלי ארץ” לאיסלנד – לחצו כאן
איפה כל זה קורה?
מוקד כל הפעילות המופלאה הזו ברכס המרכז האוקיאני, המצוי באיסלנד.
איסלנד היא המקום היחיד בעולם בו עולה הרכס המרכז אוקיאני עד לגובה של כ-2119 מטר מעל לפני האוקיאנוס (ובסך הכל כ-7200 מטרים מעל לקרקעית האוקיאנוס !!!).
פעילות הלוחות לאורך הרכס, במנגנון שתיארנו קודם לכן, דוחקת את שני צידי הרכס האחד מן השני בקצב של 2-3 ס”מ וכך גדל שטחה של איסלנד בהתאמה.
קחו לדוגמה תחנת הכח נסייווטליר (NESJAVELLIR). זוהי תחנת כח ייחודית שמטרתה העיקרית לספק כמויות מים חמים לבירת איסלנד, רייקיאוויק. החום הרב הנפלט באיזור זה מגיע מעומק של שניים עד ארבעה קילומטרים בלבד. התחנה ממוקמת באחד האזורים הפעילים ביותר באיסלנד, על שיא הרכס המרכז אוקיאני בדרום-מערב האי. כיוון שכאן יש פעילות משמעותית של פתיחה והתרחקות בין שני צידי הרכס, ניתן להבחין בבירור במספר טראסות בצידה המרוחק של התחנה. טראסות אלו מופיעות כסדרה של מצוקים קטנים (בדרך כלל 50-20 מטרים כל אחד).
גיאולוגיה באיסלנד
ואכן, בלב ליבה של החוויה האיסלנדית – גיאולוגיה מרתקת. האי מאופיין בתופעות קיצוניות ושונות כגון הרי געש, שפכי בזלת עצומים, גייזרים, קיטור טבעי וקרחונים המכסים כדי 10% משטח האי ומגיעים לעובי של כ-800 מטרים! השילוב הקיצוני בין הרי געש וקרחונים בקנה מידה נרחב כל כך מוסיפים לייחודו הרב של האזור ומעשירים את מגוון הנופים.
לפרטים נוספים אודות טיולי חבלי ארץ לאיסלנד
גלו עוד על טיולים מאורגנים בתאריכים קרובים – הטיולים הקרובים
לחזרה לדף הבית – חבלי ארץ טיולים מאורגנים
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק